TORAH

VaYikra Chapter 2
1 And when anyone brings a Korban Min'kha unto יהוה , his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense thereon. 2 And he shall bring it to Aharon’s sons the Kohanim; and he shall take thereout his handful of the fine flour thereof, and of the oil thereof, together with all the frankincense thereof; and the Kohen shall make the memorial-part thereof smoke upon the Mizbe'akh, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה . But 3 that which is left of the Min'kha shall be Aharon’s and his sons'; it is a thing most kodesh of the offerings of יהוה made by fire.
4 And when you bring a Korban-Min'kha baked in the oven, it shall be unleavened cakes of fine flour mingled with oil, or unleavened wafers spread with oil. 5 And if your offering is a Min'kha baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil. 6 You shall break it in pieces, and pour oil thereon; it is a Min'kha. 7 And if your offering is a Min'kha of the stewing-pan, it shall be made of fine flour with oil. 8 And you shall bring the Min'kha that is made of these things unto יהוה ; and it shall be presented unto the Kohen, and he shall bring it unto the Mizbe'akh. 9 And the Kohen shall take off from the Min'kha the memorial-part thereof, and shall make it smoke upon the Mizbe'akh, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה . But 10 that which is left of the Min'kha shall be Aharon’s and his sons'; it is a thing most kodesh of the offerings of יהוה made by fire.
11 No Min'kha, which you shall bring unto יהוה , shall be made with leaven; for you shall make no leaven, nor any honey, smoke as a karban of fire unto יהוה . As 12 an offering of first-fruits you may bring them unto יהוה ; but they shall not come up for a sweet savor on the Mizbe'akh. 13 And every Korban Min'kha of yours shall you season with salt; neither shall you suffer the salt of the Brit of your Elohim to be lacking from your Min'kha; with all your offerings you shall offer salt. 14 And if you bring a Min'kha of Bikkurim unto יהוה , you shall bring for the Min'kha of your bikkurim aviv grain parched with fire, even groats of the fresh ear. 15 And you shall put oil upon it, and lay frankincense thereon; it is a Min'kha. 16 And the Kohen shall make the memorial-part of it smoke, even of the groats thereof, and of the oil thereof, with all the frankincense thereof; it is a karban of fire unto יהוה .

ויּקרא פרק ב
א וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה.
ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יהוה .
ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן.
ה וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה.
ו פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא.
ז וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה.
ח וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַיהוה וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
ט וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
י וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יהוה .
יא כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוה .
יב קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַיהוה וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ.
יג וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.
יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.
טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה מִנְחָה הִוא.
טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ אִשֶּׁה לַיהוה .

VaYikra Chapter 4
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'If anyone shall sin through error, in any of the things which יהוה has commanded not to be done, and shall do any one of them: 3 if the anointed Kohen shall sin so as to bring guilt on the people, then let him offer for his sin, which he has sinned, a young bullock without blemish unto יהוה for a Khatat. 4 And he shall bring the bullock unto the door of the Ohel Mo'ed before יהוה ; and he shall lay his hand upon the head of the bullock, and kill the bullock before יהוה . And5 the anointed Kohen shall take of the blood of the bullock, and bring it to the Ohel Mo'ed. 6 And the Kohen shall dip his finger in the blood, and sprinkle of the blood seven times before יהוה , in front of the Parokhet HaKodesh. 7 And the Kohen shall put of the blood upon the horns of the Mizbe'akh Ketoret before יהוה , which is in the Ohel Mo'ed; and all the remaining blood of the bullock shall he pour out at the base of the Mizbe'akh HaOlah, which is at the door of the Ohel Mo'ed. 8 And all the fat of the bullock of the Khatat he shall take off from it; the fat that covers the inwards, and all the fat that is upon the inwards, 9 and the two kidneys, and the fat that is upon them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away by the kidneys, 10 as it is taken off from the ox of the Shalom offering; and the Kohen shall make them smoke upon the Mizbe'akh HaOlah. 11 But the skin of the bullock, and all its flesh, with its head, and with its legs, and its inwards, and its dung, 12 even the whole bullock shall he carry forth without the camp unto a clean place, where the ashes are poured out, and burn it on wood with fire; where the ashes are poured out shall it be burnt.
13 And if the whole assembly of Yisra'el shall err, the thing being hidden from the eyes of the assembly, and do any of the things which יהוה has commanded not to be done, and are guilty: 14 when the sin wherein they have sinned is known, then the assembly shall offer a young bullock for a Khatat, and bring it before the Ohel Mo'ed. 15 And the elders of the assembly shall lay their hands upon the head of the bullock before יהוה ; and the bullock shall be killed before יהוה . And16 the anointed Kohen shall bring of the blood of the bullock to the Ohel Mo'ed. 17 And the Kohen shall dip his finger in the blood, and sprinkle it seven times before יהוה , in front of the Parokhet. 18 And he shall put of the blood upon the horns of the Mizbe'akh which is before יהוה , that is in the Ohel Mo'ed, and all the remaining blood shall he pour out at the base of the Mizbe'akh HaOlah, which is at the door of the Ohel Mo'ed. 19 And all the fat thereof shall he take off from it, and make it smoke upon the Mizbe'akh. 20 Thus shall he do with the bullock; as he did with the bullock of the Khatat, so shall he do with this; and the Kohen shall make atonement for them, and they shall be forgiven. 21 And he shall carry forth the bullock without the camp, and burn it as he burned the first bullock; it is the Khatat for HaKahal.
22 When a ruler sins, and does through error any one of all the things which יהוה his Elohim has commanded not to be done, and is guilty: 23 if his sin, wherein he has sinned, is known to him, he shall bring for his offering a goat, a male without blemish. 24 And he shall lay his hand upon the head of the goat, and kill it in the place where they kill the Olah before יהוה ; it is a Khatat. 25 And the Kohen shall take of the blood of the Khatat with his finger, and put it upon the horns of the Mizbe'akh HaOlah, and the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the Mizbe'akh HaOlah. 26 And all the fat thereof shall he make smoke upon the Mizbe'akh, as the fat of HaZevakh HaSh'lamim; and the Kohen shall make atonement for him as concerning his sin, and he shall be forgiven.
27 And if anyone of the common people sins through error, in doing any of the things which יהוה has commanded not to be done, and is guilty: 28 if his sin, which he has sinned, is known to him, then he shall bring for his offering a goat, a female without blemish, for his sin which he has sinned. 29 And he shall lay his hand upon the head of the Khatat, and kill the Khatat in the place of HaOlah. 30 And the Kohen shall take of the blood thereof with his finger, and put it upon the horns of the Mizbe'akh HaOlah, and all the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the Mizbe'akh. 31 And all the fat thereof shall he take away, as the fat is taken away from off the sacrifice of Shalom; and the Kohen shall make it smoke upon the Mizbe'akh for a sweet savor unto יהוה ; and the Kohen shall make atonement for him, and he shall be forgiven.
32 And if he brings a lamb as his offering for a Khatat, he shall bring it a female without blemish. 33 And he shall lay his hand upon the head of the Khatat, and kill it for a Khatat in the place where they kill the Olah. 34 And the Kohen shall take of the blood of the Khatat with his finger, and put it upon the horns of the Mizbe'akh HaOlah, and all the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the Mizbe'akh. 35 And all the fat thereof shall he take away, as the fat of the lamb is taken away from the Zevakh of Shalom; and the Kohen shall make them smoke on the Mizbe'akh, upon the offerings of יהוה made by fire; and the Kohen shall make atonement for him as touching his sin that he has sinned, and he shall be forgiven'."

ויּקרא פרק ד
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְו‍ֹת יהוה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה.
ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיהוה לְחַטָּאת.
ד וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יהוה וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יהוה .
ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד.
ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יהוה אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.
ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יהוה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ח וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
ט וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה.
י כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה.
יא וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ.
יב וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף.
יג וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יהוה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ.
יד וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.
טו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי יהוה וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יהוה .
טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל אֹהֶל מוֹעֵד.
יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן הַדָּם וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יהוה אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת.
יח וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
יט וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.
כ וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם.
כא וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן חַטַּאת הַקָּהָל הוּא.
כב אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם.
כג אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים.
כד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה לִפְנֵי יהוה חַטָּאת הוּא.
כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה.
כו וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח לוֹ.
כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת יהוה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם.
כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא.
כט וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה.
ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
לא וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ.
לב וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה.
לג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה.
לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
לה וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יהוה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 44
1 "Yet now hear, O Ya'akov My servant, and Yisra'el, whom I have chosen; 2 Thus says יהוה that made you, and formed you from the womb, who will help you, 'Fear not, O Ya'akov My servant, and you, Yeshurun, whom I have chosen. 3 For I will pour water upon the thirsty land, and streams upon the dry ground; I will pour My Ru'akh upon your seed, and My blessing upon your offspring; 4 and they shall spring up among the grass, as willows by the watercourses. 5 One shall say, 'I belong to יהוה '; and another shall call himself by the name of Ya'akov; and another shall subscribe with his hand unto יהוה , and surname himself by the name of Yisra'el'."
6 "Thus says יהוה , Melekh Yisra'el, and His Redeemer, יהוה Tzeva'ot, 'I am the first, and I am the last, and beside Me there is no Elohim. 7 And who, as I, can proclaim, let him declare it, and set it in order for Me, since I appointed the ancient people? And the things that are coming, and that shall come to pass, let them declare. 8 Fear not, neither be afraid; have I not announced unto you of old, and declared it? And you are My witnesses. Is there an Eloah beside Me? Yes, there is no Rock; I know not any. 9 They that fashion a graven image are all of them vanity, and their delectable things shall not profit; and their own witnesses see not, nor know; that they may be ashamed. 10 Who has fashioned a god, or molten an image that is profitable for nothing? 11 Behold, all the fellows thereof shall be ashamed; and the craftsmen skilled above men; let them all be gathered together, let them stand up; they shall fear, they shall be ashamed together. 12 The smith makes an axe, and works in the coals, and fashions it with hammers, and works it with his strong arm; yes, he is hungry, and his strength fails; he drinks no water, and is faint. 13 The carpenter stretches out a line; he marks it out with a pencil; he fits it with planes, and he marks it out with the compasses, and makes it after the figure of a man, according to the beauty of a man, to dwell in the house. 14 He hews him down cedars, and takes the ilex and the oak, and strengthens for himself one among the trees of the forest; he plants a bay tree, and the rain does nourish it. 15 Then a man uses it for fuel; and he takes thereof, and warms himself; yes, he kindles it, and bakes bread; yes, he makes a god, and worships it; he makes it a graven image, and falls down thereto. 16 He burns the half thereof in the fire; with the half thereof he eats flesh; he roasts a roast, and is satisfied; yes, he warms himself, and says, 'Aha, I am warm, I have seen the fire'; 17 and the residue thereof he makes a god, even his graven image; he falls down unto it and worships, and prays unto it, and says, 'Deliver me, for you are my god.' 18 They know not, neither do they understand; for their eyes are bedaubed, that they cannot see, and their hearts, that they cannot understand. 19 And none considers in his heart, neither is there knowledge nor understanding to say, 'I have burned the half of it in the fire; yes, also I have baked bread upon the coals thereof; I have roasted flesh and eaten it; and shall I make the residue thereof an abomination? Shall I fall down to the stock of a tree?' 20 He strives after ashes, a deceived heart has turned him aside, that he cannot deliver his soul, nor say, 'Is there not a lie in my right hand?' 21 Remember these things, O Ya'akov, and Yisra'el, for you are My servant; I have formed you, you are My own servant; O Yisra'el, you should not forget Me. 22 I have blotted out, as a thick cloud, your transgressions, and, as a cloud, your sins; return unto Me, for I have redeemed you. 23 Sing, O you heavens, for יהוה has done it; shout, you lowest parts of the earth; break forth into singing, you mountains, O forest, and every tree therein; for יהוה has redeemed Ya'akov, and does glorify Himself in Yisra'el.

יְשַׁעְיָהוּ פרק מד
א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.
ב כֹּה אָמַר יהוה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.
ג כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.
ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.
ה זֶה יֹאמַר לַיהוה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב; וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.
ו כֹּה אָמַר יהוה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יהוה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.
ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.
ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי; הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי.
ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ; וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ.
י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל.
יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם; יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.
יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ; וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.
יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.
יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר; נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל.
טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם; אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.
טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר.
יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ; יסגוד (יִסְגָּד) לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה. יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ: כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.
יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד.
כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ; וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי.
כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה; יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי.
כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ; שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.
כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יהוה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ: כִּי גָאַל יהוה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.

Tehillah (Psalm) 50
1 A Mizmor for Asaf. God, Elohim, יהוה , has spoken, and called the earth from the rising of the sun unto the going down thereof.
2 Out of Tzion, the perfection of beauty, Elohim has shined forth.
3 Our Elohim comes, and does not keep silence; a fire devours before Him, and round about Him it storms mightily.
4 He calls to the heavens above, and to the earth, that He may judge His people:
5 "Gather My Khasidim together unto Me; those that have made a Brit with Me by sacrifice."
6 And the heavens declare His righteousness; for Elohim, He is judge. Selah.
7 "Hear, O My people, and I will speak; O Yisra'el, and I will testify against you: Elohim, your Elohim, am I.
8 I will not reprove you for your sacrifices; and your Olot are continually before Me.
9 I will take no bullock out of your house, nor he-goats out of your folds.
10 For every beast of the forest is Mine, and the cattle upon a thousand hills.
11 I know all the fowls of the mountains; and the wild beasts of the field are Mine.
12 If I were hungry, I would not tell you; for the world is Mine, and the fullness thereof.
13 Do I eat the flesh of bulls, or drink the blood of goats?
14 Offer unto Elohim the Zevakh Todah; and pay your Nederim unto Elyon;
15 And call upon Me in the day of trouble; I will deliver you, and you shall honor Me."
16 But unto the wicked Elohim says, "What have you to do to declare My statutes, and
that you have taken My Brit in your mouth?
17 Seeing you hate instruction, and cast My D'varim behind you.
18 When you saw a thief, you had company with him, and with adulterers was your
portion.
19 You have let loose your mouth for evil, and your tongue frames deceit.
20 You sit and speak against your brother; you slander your own mother's son.
21 These things have you done, and should I have kept silence? You had thought that I was altogether such a one as yourself? But I will reprove you, and set the cause before your eyes.
22 Now consider this, you that forget Elohim, lest I tear in pieces, and there be none to deliver.
23 Whoever offers the Zevakh Todah honors Me; and to him that orders his way aright will I show the Salvation of Elohim."

תְהִלִים פרק נ
א מִזְמור לְאָסָף: אֵל אֱלֹהִים יהוה דִבֶר וַיִקְרָא אָרֶץ; מִמִזְרַח שֶמֶש עַד מְבֹאו.
ב מִצִיון מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הופִיעַ.
ג יָבֹא אֱלֹהֵינו וְאַל יֶחֱרַש: אֵש לְפָנָיו תֹאכֵל; וסְבִיבָיו נִשְעֲרָה מְאֹד.
ד יִקְרָא אֶל הַשָמַיִם מֵעָל; וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמו.
ה אִסְפו לִי חֲסִידָי כֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.
ו וַיַגִידו שָמַיִם צִדְקו: כִי אֱלֹהִים שֹפֵט הוא סֶלָה.
ז שִמְעָה עַמִי וַאֲדַבֵרָה יִשְרָאֵל וְאָעִידָה בָךְ: אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
ח לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוכִיחֶךָ; וְעולֹתֶיךָ לְנֶגְדִי תָמִיד.
ט לֹא אֶקַח מִבֵיתְךָ פָר; מִמִכְלְאֹתֶיךָ עַתודִים.
י כִי לִי כָל חַיְתו יָעַר; בְהֵמות בְהַרְרֵי אָלֶף.
יא יָדַעְתִי כָל עוף הָרִים; וְזִיז שָדַי עִמָדִי.
יב אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ: כִי לִי תֵבֵל ומְלֹאָה.
יג הַאוכַל בְשַר אַבִירִים; וְדַם עַתודִים אֶשְתֶה.
יד זְבַח לֵאלֹהִים תודָה; וְשַלֵם לְעֶלְיון נְדָרֶיךָ.
טו וקְרָאֵנִי בְיום צָרָה; אֲחַלֶצְךָ ותְכַבְדֵנִי.
טז וְלָרָשָע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְךָ לְסַפֵר חֻקָי; וַתִשָא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.
יז וְאַתָה שָנֵאתָ מוסָר; וַתַשְלֵךְ דְבָרַי אַחֲרֶיךָ.
יח אִם רָאִיתָ גַנָב וַתִרֶץ עִמו; וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
יט פִיךָ שָלַחְתָ בְרָעָה; ולְשונְךָ תַצְמִיד מִרְמָה.
כ תֵשֵב בְאָחִיךָ תְדַבֵר; בְבֶן אִמְךָ תִתֶן דֹפִי.
כא אֵלֶה עָשִיתָ וְהֶחֱרַשְתִי דִמִיתָ הֱיות אֶהְיֶה כָמוךָ; אוכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ.
כב בִּינו נָא זֹאת שֹכְחֵי אֱלוהַ: פֶן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִיל.
כג זֹבֵחַ תודָה יְכַבְדָנְנִי: וְשָם דֶרֶךְ אַרְאֶנו בְיֵשַע אֱלֹהִים.

Yokhanan Markos Chapter 7
1 Then there gathered to Him P’rushim and Sofrim who had come from Yerushalayim. 2 And they saw some of His Talmidim eating bread with their hands unwashed, and they reproached them. 3 For all the Y’hudim and the P’rushim, unless their hands were washed carefully, would not eat, because they strictly observed the tradition of the elders. 4 Even the things from the market, if they were not washed, they would not eat. And there are a great many other things which they have accepted to obey, such as the washing of cups and pots and copper utensils, and the beddings of dead men. 5 And the Sofrim and P’rushim asked Him, “Why do your Talmidim not walk according to the traditions of the elders, but eat bread with their hands unwashed?” 6 He said to them, “The Navi Yesha-Yahu well prophesied about you, O hypocrites, as it is written, ‘This people honor me with their lips, but their heart is far away from me. 7 And they worship me in vain when they teach as doctrines the commandments of men.' 8 For you have ignored the mitzvah of Elohim, and you observe the tradition of men, such as the washing of cups and pots and a great many other things like these.” 9 He said to them, “You certainly do injustice to the mitzvah of Elohim so as to sustain your own tradition. 10 For Moshe said, ‘Honor your father and your mother;' and, ‘he who curses father or mother, let him die the death.' 11 But you say a man may say to his father or his mother, ‘What is left over is Karbani;' 12 and yet you do not let him do anything for his father or mother. 13 So you dishonor the D'var HaElohim for the sake of the tradition which you have established; and you do a great many other things like these.” 14 Then Yeshua called all the people and said to them, “Hear me, all of you, and understand. 15 There is nothing outside of a man, if it should enter into him, which can defile him; but what goes out of him, that defiles the man. 16 He who has ears to hear, let him hear.” 17 When Yeshua entered into the house because of the people, His Talmidim asked Him concerning that mashal. 18 And He said to them, “So even you find it hard to understand? Do you not know that whatever enters into a man from outside cannot defile him? 19 Because it does not enter into his heart, but into his stomach, and then is thrown out through the intestines, thereby purifying the food. 20 It is what goes out of man which defiles the man. 21 For from within, from the hearts of men come evil thoughts, such as fornication, adultery, theft, murder, 22 extortion, wickedness, deceit, lust, an evil eye, blasphemy, pride, foolishness; 23 all these evils come from within, and they defile the man.”
24 Yeshua moved away from there, and came to the borders of Tzor and Tzaidan, and He entered into a house, and did not want anyone to know about Him. And yet He could not hide himself. 25 For immediately a woman heard about Him, whose daughter had an unclean spirit; and she came and fell at His feet. 26 But the woman was a heathen, from Fenikiya in Surya; and she besought Him to cast out the demon from her daughter. 27 And Yeshua said to her, “Let the children be first filled; for it is not right to take the children’s bread and throw it to the dogs.” 28 But she answered, saying to Him, “Yes, My Adon; even the dogs eat the children’s crumbs under the tables.” 29 Yeshua said to her, “Go your way; just because of this word, the demon has gone out of your daughter.” 30 So she went to her house and found her daughter lying in bed, and the demon gone out of her.

יוחנן מרקוס פרק ז
א וְהִתקַהֲלוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִירוּשָׁלַיִם.
ב וְרָאוּ הֵם אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁאוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת, וְהוֹכִיחוּ אוֹתָם;
ג שֶׁכֵּן כָּל הַיְּהוּדִים וְהַפְּרוּשִׁים אִם אֵינָם רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בְּהַקְפָּדָה, אֵינָם אוֹכְלִים; כִּי מַחֲזִיקִים הֵם בְּמָסֹרֶת הַזְּקֵנִים
ד וּמִן הַשּׁוּק אִם אֵינָם טוֹבְלִים אֵינָם אוֹכְלִים. וְיֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁקִּבְּלוּ לִשְׁמֹר: טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּמִטּוֹת.
ה וּשְׁאָלוּהוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים: מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ נוֹהֲגִים לְפִי מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים, אֶלָּא אוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת?
ו וְהוּא אָמַר לָהֶם: מַעֲמִידֵי פָּנִים, הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, כַּכָּתוּב: 'הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מְאֹד מִמֶּנִּי.
ז וְלַשָּׁוְא יְרֵאִים אוֹתִי, בְּלַמְּדָם לִמּוּדֵי מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם';
ח כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּמַחֲזִיקִים אַתֶּם בְּמָסֹרֶת בְּנֵי אָדָם, טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים, וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה.
ט אָמַר לָהֶם: יָפֶה מְפִירִים אַתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מָסָרְתְּכֶם!
י שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת',
יא אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים 'אִם יֹאמַר אִישׁ לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ, קָרְבָּנִי מַה שֶּׁתַּרְוִיחַ מִמֶּנִּי';
יב וְאֵינְכֶם מַנִּיחִים לוֹ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ,
יג וְדוֹחִים אַתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בִּגְלַל מָסָרְתְּכֶם שֶׁמְּסַרְתֶּם; וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה עוֹשִׂים אַתֶּם.
יד וְקָרָא יֵשׁוּעַ לְכָל הֶהָמוֹן וְאָמַר לָהֶם: שֶׁמָעוּנִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.
טו אֵין דָּבָר שֶׁמִּחוּץ לָאָדָם וְנִכְנַס בּוֹ שֶׁיָּכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם.
טז מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
יז וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה מִן הֶהָמוֹן, שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו עַל הַמָּשָׁל הַהוּא.
יח אָמַר לָהֶם: הֲכִי אַף אַתֶּם קְשֵׁי הֲבָנָה? הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּבַּחוּץ נִכְנָס לְתוֹךְ הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ?
יט כִּי לֹא אֶל לִבּוֹ נִכְנָס, אֶלָּא אֶל כְּרֵסוֹ, וּמוּטָל בַּטִּהוּר הַמְטַהֵר אֶת כָּל הָאֹכֶל.
כ אֲבָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם;
כא כִּי מִבִּפְנִים, מִלֵּב בְּנֵי הָאָדָם, יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, נִאוּף, זְנוּת, גְּנֵבָה, רֶצַח,
כב חָמָס, רִשְׁעָה, רְמִיָּה, זִמָּה, עַיִן רָעָה, גִּדּוּף, גַּאֲוָה, סִכְלוּת.
כג כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה מִבִּפְנִים הֵו יוֹצְאוֹת וּמְטַמְּאוֹת אֶת הָאָדָם.
כד מִשָּׁם קָם יֵשׁוּעַ וּבָא לִתְחוּם צוֹר וְצִידוֹן, וְנִכְנַס לְבַיִת אֶחָד וְלֹא רָצָה שֶׁיֵּדַע עָלָיו אִישׁ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵחָבֵא;
כה כִּי מִיָּד שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה אַחַת, שֶׁרוּחַ טְמֵאָה הָיְתָה בְּבִתָּהּ, וּבָאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו.
כו וְהִיא הָאִשָּׁה הָיְתָה עוֹבֶדֶת אֱלִילִים מִפֶנִיקִיָּה שֶׁבְּסוּרְיָה; וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.
כז וְאָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הַנִּיחִי קֹדֶם שֶׁיִּשְׂבְּעוּ הַבָּנִים, כִּי לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.
כח אַךְ הִיא עָנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי, אַף הַכְּלָבִים מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָנוֹת אוֹכְלִים אֶת פֵּרוּרֵי הַבָּנִים.
כט אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: לְכִי; בִּגְלַל הַמִּלָה הַזֹּאת יָצָא הַשֵּׁד מִבִּתֵּךְ.
ל וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת בִּתָּהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה, וּכְבָר גֹּרַשׁ מִמֶּנָּה הַשֵּׁד אֲשֶׁר לָהּ.